הדרכת הורים, שיטת אדלר  

​

הדרכת הורים 

בעיות התנהגות ילדים - המיתוס על ילדים רעים והורים שלא יודעים לחנך

הדרכת הורים:

כשהבת שלי בת השנתיים נשכבה בסופר על הרצפה בבכי וצרחות, ידעתי: זהו, האמת יצאה לאור. כולם עכשיו יודעים שאני אמא "שלא יודעת לחנך את הילדה שלה".
המבטים השיפוטיים והעצות מהסביבה גרמו לי חנק. רציתי להצטרף לביתי ולבכות יחד על הרצפה על מר גורלנו.

הרי ידוע שאין ילדים רעים - יש הורה שלא יודע לחנך. 
מה זה ילדים "רעים"? מה זה הורה ש"יודע לחנך"?

אני לא מבינה את המשפט הזה.

כשהילד מתנהג כפושע קטן: הורס, שובר, מכה, לא מקשיב – הרגש שעולה בלב כולנו הוא פשוט  - הילד שלי הוא ילד רע. 
המונח רע עומד כהפך של טוב.

בואו נדמיין אם כך את שני הילדים האלה:
ילד טוב – מקשיב לאמא תמיד. לא בוכה, לא צועק, לא מקלל ולא כועס לעולם. לא מלכלך את הבגדים, מדבר בנימוס, הולך לישון בזמן ועושה מיד מה שאומרים לו. 
ילד רע – לא מקשיב לאמא אף פעם. בוכה, צועק, מקלל ונוטה לכעוס. מלכלך את הבגדים, מדבר לא בנימוס, לא הולך לישון בזמן ולא עושה מיד מה שאומרים לו.

קל לראות אם כך, שבמציאות אין ילד טוב או ילד רע... יש ילד. 
ילד הוא אדם עם מגוון רגשות, רצונות, סובייקטיביות וייחודיות, השומר על תחושת הערך שלו בכל דרך אפשרית ונמצא בתהליך של צמיחה והתפתחות מתמדת.

נשמע לכם מוכר? כן, זה בן אנוש ולא חיה. זה יצור חושב עם רגשות. 
לכן, יש מקום לכבד ילד ולסמוך עליו. להאמין בכוחותיו ועצומותיו כאדם ייחודי עם סגנון חיים.

ומיהו הורה ש"יודע לחנך"? 
הורה שיודע לחנך – הורה שגורם לילד להתנהג כמו שצריך. 
הורה שלא יודע לחנך – הורה שילדו לא מתנהג כמו שצריך (?)

 זהו שבמציאות אין כזו "יישות" של הורה יודע. אף הורה לא יודע!

הרי לא קיבלנו ספר הדרכה כיצד להפעיל את הילד. אין ספר הדרכה, מאחר ואין פס ייצור אחיד. 
כל הורה וכל ילד הינו ייחודי. לכן הציפייה הזאת למצוא פורמט, הוא בלתי אפשרי.
כדי לשנות את הציפיות שלנו מעצמנו ומילדינו, חשוב להתייחס בסלחנות לעצמנו. 
אנחנו וילדנו בהתפתחות וצמיחה, בתנועה קדימה. אנחנו ההורים רוכשים כלים ומיומנויות מתוך ידע וניסיון של אחרים ושלנו.
מתוך כך אנחנו מוצאים את הדרך הייחודית לנו ושל ילדנו, כדי לסייע לילדנו לגדול ולממש את יכולותיו, תוך דיאלוג והקשבה.

ומילת המפתח היא אהבה ..
אומנם כשבתי שכבה על הרצפה לא הרגשתי את האהבה, אך ידעתי שלא משנה מה אני מרגישה כעת, בסוף האפיזודה תחלוף.
הרגש ישתנה ובזמן נעים נמצא את עצמנו מתחבקות ומתנשקות.

כשאני מקבלת את חוסר המושלמות שלי אני מאפשרת לעצמי לצמוח, להרגיש, לצחוק. להיות אמא.

ומה איתכם? 

הדרכת הורים בוגרת מכון אדלר 

חינוך ילדים