הדרכת הורים, שיטת אדלר  

 

סמכות הורית - איך נבלה עם הילדים בקיץ?

הדרכת הורים 

חופשת הקיץ הגיעה מצד אחד שמחה ,נגמר הלחץ של הלימודים , להגיע בדיוק בשעה 8:00 לגן וגם פטור מהחוגים . מערכת השעות ריקה איך ממלאים אותה?

התשובה היא...

לא ממלאים אותה .

למה?

בגלל שזה חופש , ובחופש נחים . משגרת היום , מהמשימות האין סופיות .

בחופש צריך להיות משעמם.

כן , חשוב להשתעמם . לא לפחד כשהילד אומר:"מצ'עמם לי " זה חלק בלתי נפרד מהחופש.

הזמן הזה של השקט ההקשבה לקצב הגוף הוא בריא.

הרי כולנו יודעים שבחופש הילדים גדלים . הסיבה היא שהם ישנים ואוכלים בקצב שלהם.

לסיכום – בריאות נפשית ופיזית .

הבעיה היא אתנו ההורים . בקיץ זה הזמן לבלות ולבלות מבחינתנו זה: סרטים , קניון , חופשות, חו"ל , טיולים ,בריכה , ים , פעלתונים , מסעדות ו...

אנחנו למעשה הופכים להיות צוות הווי ובידור לילדים.

תפקידנו, לכאורה, להחליף את החוגים ושעות הלימודים .

ואין זה כך.

תפקידנו לצאת לחופשה.

אני זוכרת באחת החופשות בסיני עם הילדים , הם התלוננו שמשעמם להם {אין צוות הווי ובידור}.

כן נכון , לילדים לשבת מול הים ולא לעשות כלום ,זה לא גורם להם לחשוב להתחיל לעשות מדיטציה כשהם חוזרים הביתה.

 ילדי בחופש מבקשים מדי פעם לא לעשות כלום . להסתובב כל היום עם פיג'מה לרבוץ על הספה ולראות שוב ושוב תוכנית אהובה.

מתי אנחנו הרשינו לעצמנו להסתובב כל היום בפיג'מה?.

הסיבה היא ,שחופשה ללא עשייה מתפרשת אצלנו כבטלה.

ערך העבודה הינו , ערך חשוב אשר מתחבר לערך האחריות .

וכמו כל ערך אנחנו רוצים לקיים אותו בחיינו , אך כאן הזמן להוסיף ערכים :ערך השמחה , האהבה וכמובן ערך הבריאות .

אם תסתכלו על הבחירות של ילדכם תוכלו ללמוד מהם .

יש להם היכולת להקשיב לצרכים שלהם .הם יודעים להגיד לא רוצה!

זה הזמן שלנו ללמוד מהם הקשבה לעצמנו , ולאפשר לנו להגיד לא רוצה, לא בא לי אני רוצה חופשה.

 האם תרשו לעצמכם יום אחד להסתובב בפיג'מה?

חופשה נעימה

הדרכת הורים , בוגרת מכון אדלר 

​

סמכות הורית - האם הילדים לוקחים חלק במטלות הבית ?

הדרכת הורים 

" אמא אבל למה אני ,הוא לא עושה כלום ?! " 
בכל פעם כשאנחנו מסיימים את ארוחת הערב וצריך להוריד את הכלים מהשולחן , תמיד אחד הילדים מתלונן שהוא עושה אך האחר לא. 
בכל פעם אני צריכה לבחור בין המשפטים הבאים :" אז אל תעשה אני אעשה " או " אם לא תעשה אז..." 
כדי לדעת באיזה גישה לבחור ,אני מבררת עם עצמי מה המטרה שלי בהורות ,כדי שהילדים יקחו חלק במטלות הבית . 
מטלות הבית – הורדת כלים מהשולחן , סידור החדר , קיפול כביסה , לטאטא , להוציא כביסה מהמכונה , להדיח כלים ועוד... 
כשאני חושבת עם עצמי ,האם כדאי לי לשמוע את ה"קיטורים " בביצוע המשימה או לעשות אותה בעצמי ? הדרך הקלה ,היא לא לתת לילד מטלות ביתיות . אך, כאשר אני מבררת לעצמי מהם הערכים החשובים לי בביצוע מטלות הבית , התמונה מתבהרת . 
ערך ההתחשבות באחר , ערך ההדדיות , ערך הכבוד , התרומה למשפחה , חיזוק תחושת השייכות במשפחה .
כאשר הילד מבצע מטלות בבית ,הוא מרגיש חלק מהמשפחה בכך שגם הוא תורם את חלקו בתא המשפחתי . המשפחה צריכה את עזרתו , יש לו את היכולת למלא משימות חשובות למשפחה. 
מטלות הן חלק מהחובות אשר יש לבצע בבית , הבית שייך לכל המשפחה ולכן ישנה חלוקת תפקידים במשפחה . גם הילדים לוקחים חלק מהחובות , מאחר והם נהנים גם מהזכויות . 
ילד שלוקח חלק ותורם את שלו , תורם בעיקר לעצמו. 
אם נסתכל לטווח הארוך הרי התחשבות באחר הינה חשובה לכל מערכת יחסים בריאה , הילד אשר רואה את עצמו כמשהו שרק צריך לקבל לא יבין מדוע הוא צריך לתרום לאחר .
הוא יתקשה להתגייס לצבא , לנהל חיי זוגיות ולדאוג לפרנסתו – התמודדות עם קשיים . 
ולכן, כדי שהילדים ייקחו חלק מהמשימות הביתיות , יש לנהל דיאלוג של שיתוף ,התייעצות ובקשת עזרה. 
כל ילד יבחר במשימה בה מעוניין לקחת חלק . מתוך בחירתו ,הוא מחויב לבצע את המשימה גם שזה "לא כייף " .
תפקידנו ההורים להיות עקביים וברורים לגבי ביצוע המשימות . 
במידה ונוותר המחיר עבור הילד יהיה גבוה.
יש לנו הזכות לבקש מילדנו עזרה, מתוך כך שהילדים יכולים ומסוגלים לעזור לנו ההורים בכל מיני דרכים . 
ערך הכייף , הוא ערך חדש בחברה שלנו . ילדים נמנעים מלעשות פעולות שהן לא "כייף " .
המשפט שמתלווה אליו הוא : " אני לא חייב " , "את לא תחליטי עלי" וכו' 
אני בחרתי לא לוותר על שיתוף הילדים בלקיחת חלק במטלות הבית . מה אתם בוחרים ?

הדרכת הורים ,בוגרת מכון אדלר 

חינוך ילדים